קריאה קלה על נושא קשה: "תופים, בנות ועוגת שברים" מאת ג'ורדן זוננבליק

כמו לא מעט ספרים, גם את "תופים, בנות ועוגת שברים", ספר ילדים ונוער שתרגומו יצא לאור כבר בשנת 2011,  דליתי מתוך ערימת תרומות לספרייה. השם המקורי והכריכה החרדלית שעליה איור יפה עוררו את התעניינותי. הבנתי שמדובר בסיפור ריאליסטי, רחמנא ליצלן, אבל משהו בו סיקרן אותי קצת יותר מהרגיל והחלטתי לתת לו הזדמנות.

גיבור הספר, סטיבן אלפר, הוא נער רגיל ממשפחה אמריקאית ממוצעת מהפרברים, שלומד בכיתה ח' ואוהב לנגן על תופים. הדאגות העיקריות שלו בחיים הן ג'פרי, האח הקטן והמעצבן שלו, והאהבה הנכזבת שלו ליפה של השכבה, רנה. על תשומת לבו מתחרה גם הידידה שלו אנט, שכנראה מאוהבת בו.

ואז יום אחד עולמו מתהפך. ג'פרי מאובחן כחולה בלוקמיה קשה והמשפחה כולה נכנסת לסחרור. האם מתפטרת מעבודתה בכדי ללוות את ג'פרי במהלך הטיפולים; האב מתנתק רגשית ועובד מבוקר עד ליל בכדי להוציא את המשפחה מהבור הכלכלי שהיא שוקעת בו; וסטיבן עצמו מרגיש תערובת מבלבלת של חרדה לגורלו של אחיו ושל תחושות נטישה ובדידות.

הסיפור כולו מובא מנקודת מבטו הבלעדית והייחודית של סטיבן, שתוך כדי ההתמודדות עם מחלת אחיו והשינוי במרקם המשפחתי, מתמודד גם עם הבעיות הרגילות שאופייניות לגילו ושכעת מועצמות – בתחום הרגשי, בתחום הלימודים וכמובן בתחום הרומנטי בסגנון ראשית גיל ההתבגרות. 

קל להישאב לסיפור, משום שלמרות הנושא הקשה, לדמות של סטיבן יש נוכחות קלילה ומלאת חיים. הוא מתאר את מה שעובר עליו ועל משפחתו בשפה קולחת ובהומור, ומבטא בגילוי לב גם את המחשבות הראויות וגם את הפחות ראויות כביכול שיש לו, כמו למשל רחמים עצמיים ותחושת נטישה, כשהוא נמצא בגלות מחלה בבית סביו, בכדי שלא ידביק את אחיו השברירי. האופן הלא שיפוטי שבו מוצג עולמו הפנימי של סטיבן, על כל צדדיו, מקנה לו אמינות ואנושיות, ולכן הסיפור יכול לסייע גם לאנשים אחרים – אחים, חולים, הורים, חברים, מורים ועוד – שנקלעים למצב דומה.

זה לא ספר "גדול", לבטח יש עוד כמותו, וההתפתחות לקראת סופו נדמית די "אמריקאית" ונדושה, אך יש בו תחושה של אותנטיות, כנות וחן נטול מאמץ, וגם הומור שובב ואנרגיית נעורים – בדיוק כפי שיש בנער בן 13. יש בספר רגעים לא מעטים שחודרים ללב ומעלים דמעה, כאשר סטיבן מתאר מנקודת מבטו את מצבו המצמרר של אחיו ואת החרדה העמוקה שלו לגורלו, ויחד עם זאת, בניגוד לספרי מבוגרים רבים, יש בספר גם אופטימיות מרעננת. ולו רק מסיבה זו, כדאי גם למבוגרים לקרוא אותו.


"תופים, בנות ועוגת שברים", ג'ורדן זוננבליק, הוצאת זמורה-ביתן, 191 עמודים.