"ירח דבש, זה לא!" מאת כריסטינה
לורן (שמן המולחם של הסופרות כריסטינה הובס ולורן בילינגס), שבר מעט בצורת קריאה
ממושכת. זאת למרות שכמו ספרים רבים לפניו שזנחתי באמצע, גם ספר זה מציע חוויה רומנטית קלילה ומשיבת
נפש בעיקרה, אסקפיזם ורדרד מהמציאות.
גיבורת הסיפור היא אוליב, שרגילה להיות האחות התאומה חסרת המזל של
איימי, שתמיד מנצחת. ביום חתונתה של איימי, אוליב נאלצת לבלות בחברת אחיו של החתן,
אית'ן תומאס, שהוא גם האויב המושבע שלה. במפנה מופרך ופנטזיונרי למדי, כאשר כל
אורחי החתונה פרט לאוליב ולאית'ן לוקים בהרעלת קיבה, נשלחים שני הניצים לאי מאוויי,
בכדי לנצל את חופשת ירח הדבש החינמית שאיימי זכתה בה. התנאי היחיד: עליהם להעמיד
פנים שהם הזוג הנשוי, על מנת שהמלון לא יבטל את הזכייה.
מכיוון שמדובר בקומדיה רומנטית, בוודאי לא תופתעו לגלות, כי תחת מכבש הקרבה היומיומית שנכפית על שני הצעירים הנאים ובהשפעת הנופים והאטרקציות של האי, האויבים הופכים אט אט לאוהבים והעקיצות ההדדיות השנונות מחפות בקושי על משיכה עזה (ממש חתונמי – כשזה כן עובד).
עד כאן, עוד צ'יק ליט בנלי וקליל, משעשע אך סתמי. אני אמנם רוצה סופים
טובים, כי כזכור אני פה בשביל האסקפיזם, אבל כשהדרך לסוף הטוב כל כך צפויה מראש,
לא מתחשק לי ללכת בה. עוד רגע וגם ספר זה היה נשמט לתהום הדיגיטלית (קראתי אותו בטאבלט)
באכזבה קלה.
ואיכשהו זה לא קרה. אולי פתאום הייתי מרוכזת יותר, רגועה יותר, ואולי
זה בגלל הכתיבה הקצבית והשנונה של צמד הסופרות, שמצליחה להנעים את הזמן וגם לעורר מחשבה ולגעת ללב. באופן בלתי מכביד ועדיין מותח ומעניין, העלילה מתפתחת ונוגעת בנושאים חשובים
כמו שינוי הגישה הפנימית, לקיחת אחריות על הצד שלנו ביחסים רומנטיים ובכלל,
התמודדות עם אנשים רעילים, ומעל לכל - נאמנות לאמת ולערכים שלנו, גם בסביבה לא תומכת.
היו כמה דברים שפחות אהבתי, וביניהם המפגשים הקצת מעצבנים ומיותרים לטעמי
עם דמויות שונות על האי, וגם השפה הבוטה מפעם לפעם של הגיבורה, שהייתי מעדנת מעט. מבחינת
תיאורי הסקס אין לי תלונות – בספר באמת יש סיפור, שהוא העיקר, והסקס שזור בו בדיוק במידה שמוסיפה לרומנטיקה ולא גורעת ממנה.
בשורה התחתונה: ספר בנות חמוד עם ערך מוסף.
"ירח דבש, זה לא!", מאת כריסטינה
לורן, הוצאת אהבות, 483 עמודים מודפסים.
